<h1>לקוטי ראשונים מספר הנר לרבינו זכריה ב"ר יהודה אגמאתי</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מקצת. שנים אוחזין בטלית וכו'. ראובן ושמעון מחזקי תרוייהו בטלית. וה"ה לכל דבר המיטלטל. ראובן טוען שמצאה וכולה שלו ושמעון טוען שמצאה וכולה שלו. ראובן ישבע שיש לו בה, ולדעת ב"ד, שאין לו בה פחות מחציה. וכך שבועת שמעון. ויחלוקו. ולא יכילינן למירמי שבועה על ראובן שכולה שלו, ושקיל ראובן כולה, שמא שמעון מצאה. וכך לא יכילינן למירמי שבועה על שמעון שכולה שלו, בשביל ששניהם מחזיקים בה ולא ידעינן הי מינייהו מצאה. לפיכך משבעינן לכל חד וחד מינייהו שיש לו בה, ולדעת ב"ד, שאין לו פחות מחציה ויחלוקו. זה אומר חציה שלי. פירוש מודה הוא שהחצי של חבירו, ואין דנין אלא על חציה. לפיכך זה [ה]אומר כולה שלי ישבע וכול'.
<h2>דף ד:</h2>
למקצת. ר"ע אומר אינו אלא כמשיב אבדה. פירוש שאילו רצה לכחש לא היה מודה אלא בשתים כמשמע[ות] השטר. לפיכך הו"ל בשלישי כמשיב אבדה ופטור. ואין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות. פירוש שבועה דאורייתא היא דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות, אבל שבועה דרבנן נשבעין. ואין נשבעים על כפירת ממון שיש עמו הודאה בשעבוד קרקעות. כלומר אין נשבעין על כפירת שלשה סלעים שהן על פה מפני שיש עמהם הודאה בשעבוד קרקעות. והוא השטר שיש בו סלעים סתם, ומשמען שתים.
<h2>דף ה.</h2>
ההוא רעיא דכל יומא הוו מסרין ליה חיותא וכול' עד אתו סהדי אמרי דאכל תרתי. פירוש כלומר אתו סהדי אסהידו שיש לטוענין עליו מקצת טענותיהן. ודמיא הא להא דאמר ר' חייא לעיל, מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים אותו שיש לו חמשים. דאכל תרתי. פירוש שיש להם אצלו תרתי. למקצת. והילכתא כל שבועה דאורייתא מפכינן בחשוד אשכנגדו. אבל שבועת היסת דתקנתא היא, תקנתא לתקנתא לא עבדינן. אבל אי אמר החשוד מדעתיה. "ישבע בעל דיני היסת ויטול", משבעינן ליה. אבל ב"ד בלבד בלא דעת הנחשד לא מפכי, ואין משביעין חד מינייהו. ואי לא קימי כדקימי כההוא רעיא כול', ובעל דין יש לו להפוכי בכל שבועה אשכנגדו ואפילו שבועת היסת.
<h2>דף יב.</h2>
מקצת פירשו. במתנה היאך, כגון שבא אדם ואמר שהייתי בא בדרך והנחתי כיס במקום פלוני או צבי שבור או גוזלות שלא פרחו עד שאשוב אחריהן, והנם נתונים למי שמצאם במתנה, ורצו ליטלם, ורץ בעל השדה עמהם ואמר זכתה לי שדי, הן שלו, אע"פ שלא הגיען, הן לבעל השדה.
<h2>דף כ.</h2>
למקצת. מצא אגרות שום כול'. פירוש כלומר שטרי שומא דשמין למלוה שדה של לוה בחובו, וכותבין באותה שומא שטר למלוה. אגרות מזון. פירוש דאתיא אלמנא ותבעה מזונות ופסקו לה ב"ד מזונות וכתבו לה שטר שתטול מזונותיה מהיורשים. או מזונות של בנות. מאי שטרי בירורין הכא תרגימו שטרי טענתא. שהיא שימוש ב"ד. פירוש טענתא שכותבין ב"ד טענות התובע והנתבע בשטר כדי שלא יחליפו מילייהו, זה הוא שטרי בירורין. ר' ירמיה אומר וכול' פירוש בעלי דינין בוררין להם דיינין לדונם, וכתבין על עצמם כי נתרצו וקבלו דיניהן.
<h2>דף כח:</h2>
למקצת. הא דרעיא הא דפטמא. פירוש שעומדין לפטמן וצריכין טורח הרבה מיטפל בהן שלשים יום. שלא יאכיל עגל לעגלים. פירוש שלא ימכור עגל אחד ויוציא דמיו על שאר העגלים, שיש בדבר הפסד על בעל האבדה.
<h2>דף ל:</h2>
למקצת. דרכו להחזיר בשדה ואין דרכו להחזיר בעיר. פירוש היכא שאשכחה בשדה והיה דרכו להחזיר בשדה, כלומר להנהיג ולמשוך, אבל בעיר אין דרכו לא להנהיג ולא למשוך, והיה בעל האבדה בעיר. מי אמרינן כיון שדרכו להחזיר בשדה מיחייב בתפיסתה בשדה, דאי מיקרי מרה שקלה, או דילמא כיון דאין דרכו להנהיג בעיר לא הויא השבה מעלייתא, ולא מיחייב בתפיסתה כלל. ולא איפשיטא, הילכך לא יחזיר בעיר, אבל בשדה מחזיר. אי מיקרי מרה שקלה. ואי לא, שביק לה על פתח העיר. אמר רבה כל שבשלו מחזיר בשל חבירו מחזיר. פירוש כל אבדה שאילו היתה שלו היה מחזירה, אם היתה של חבירו חייב להחזירה.
<h2>דף לא.</h2>
למקצת. ת"ר [ערכין ט"ז ע"ב] לא תשנא את אחיך בלבבך וכול'. פירוש לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא תכנו ולא תסרטנו ולא תקללנו. הוא שאסר הכתוב, אבל לשנאתו בלבו מותר. בתימה. ת"ל בלבבך ובשנאה שבלב הכתוב מדבר. פירוש אפילו השנאה שבלב אסורה וכל שכן הנך. נ"א תסטרנו פירוש בלשון ישמעאל (ולא תלטמה) [תרגום: ואל תסטרנו]. יכול אפילו פניו משתנות. פירוש יוכיחו ברבים עד שיתלבנו פניו. ת"ל לא תשא עליו חטא. פירוש שלא יוכיחו אלא בינו לבין עצמו ולא ברבים. תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה. פירוש כדכתיב [משלי ה'] הוכח לחכם ויאהבך. אם א"ל טול קיסם מבין שיניך א"ל טול קורה מבין עיניך. פירוש יכול להשיבו ולומר גם הוא דברים, לפי שאין בדור אדם בלא דופי. תמה אני אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח. פי' שלא יהא בו דופי. אמר רבי עקיבה תמה אני אם יש בדור הזה מי יודע להוכיח. פירוש להוכיחו כראוי, שלא ישא עליו חטא על ליבון פנים. א"ר יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא בן יוסף על ידי. פירוש שרבי עקיבא אומר אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה, מעיד אני עליו שהוא קיבל תוכחה, שהרבה פעמים כול'. קובל עליו. כלומר צועק ומגיד עליו. כדמתרגמינן כי אם צעוק יצעק אלי [שמות כ"ב], ארי אם מיקבל יקבל קדמי. פירוש הייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל בשביל דברים שצריך עקיבא בן יוסף תוכחה בשבילם. כשם שמצוה על האדם לומר דבר הנשמע. פירוש דבר שיוכיח בו וישוב אל י"י. כך מצוה על האדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. פירוש שאם יגיד להם המצות והחוקים והם לא ישמעו לו, עשאם מזידים. ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
<h2>דף לג.</h2>
מקצת פירשו, אחד יורד לאמת השחי ואחר פותח כֵיוַן. פירוש שני מפתחות בשער ניקנור.
<h2>דף מ:</h2>
למקצת. ואם משהניחה בין לצרכו בין לצרכה פטור. פירוש אע"ג דלא הודיע בעליה כי טלטלה. והדר תני סיפא בין מתוך ידו בין משהניחה לצרכו חייב. פירוש הואיל ולא הודיע הבעלים כי הניחה במקומה הראשון. כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות. פירוש ו[כ]יוצא בזה. הוי ליה שואל, דקנאה בטילטול. ורבי יוחנן לא סבר לה להא דרב ששת. פירוש דמוקים לה אליבא דחד תנא, אלא בתרי תנאי. ורבי עקיבא היא. פירוש דבעי דעת בעלים. ולפיכך אע"פ שהניחה במקומה, כיון שלא הניחה מדעת בעלים חייב, והויא לה מתניתין כול'. א"ר יוחנן הלכה כר"ע לעולם. פירוש דאמר השולח יד בפקדון משלם כשעת התביעה. ואמרינן מאי לעולם א"ר אסי שלא תאמר הני מילי היכא דליכא עדים. פירוש דמשלם כשעת התביעה. אבל היכא דאיכא עדים לא. ומשלם כשעת הגזלה. אי נמי אהדרה ואתבר. פירוש דנסבה מיניה ושלח בה יד.
<h2>דף מד.</h2>
למקצת. אמר לעבדו לשלוחו מנין. פירוש אמר לעבדו לשלוחו לשלוח יד בפקדון, מנין שיהא חייב. ת"ל על כל דבר פשע. פירוש ואע"ג דקיימא לן בעלמא אין שליח לדבר עבירה, הכא כיון דרבי רחמנא על כל דבר פשע מיחייב ופטור שליח.
מ"ט גירי דידיה גרמי. כלומר משום לקיחתו לרביעית ממנה הוא דגרים לחבית שתחמיץ. וקיימא לן [ב"ק ק' ע"א] דדיינינן דינא דגרמי. פירוש אחר, כיון דפתח את פיה ליטול ממנה רביעית נכנס האויר לתוכה והפסידה. דניחא ליה דתיהוי האי חבית בסיס להאי רביעית. רבינו חננאל ז"ל, כי בהיות זו הרביעית בתוך החבית, משתמרת ואינה מפיגה טעמה ולא ריחה. אבל המגביה ארנקי ליטול ממנו דינר ולא נטל, ונגנב או אבד, עלתה בתיקו. פירוש אחר, דחמרא לא מינטר אלא אגב חמרא. ועל כן חייב, דניחא ליה שישתמר הרביעית. פירוש אחר, בלשון ישמעאל (יעני באן אל רביעית אלדי אראד יגצב מן אל כאביה כאנת חפאץ' גמיע אל כאביה) [תרגום: כלומר שהרביעית שרצה לגזול מן החבית היתה משמרת את כל החבית]. ותרגום כנו בסיסיה.
[לשון רי"ף מב"ב נ"א ע"ב] אין מקבלין פקדונות לא מן הנשים. פירוש שיש לומר שמא אדם הפקיד אצלה, ואינו שלה כדי שיזכה בו בעלה. ולא מן העבדים. פירוש לפי שיש לומר גם בזה שמא אדם הפקיד אצלו, ואינו שלו כדי שיזכה בו רבו. קבל מן הקטן יעשה לו סגולה. פירוש ולא יחזירנו לו שמא יאבד אותו. פירוש אחר, לא מן הנשים, דילמא לבעליהן הן. ולא מן העבדים. פירוש דילמא גנבום לאדוניהם. ולא מן התינוקות. דילמא דאביהן הן. קבל מן האשה יחזיר לאשה. פירוש ולא לבעל. פירוש דאין לו להחזיקה בגנבתא, לפי שיש לומר שמא אדם הפקיד אצלה, ואינו שלה כדי שיזכה בו בעלה. מתה יחזיר לבעלה. פירוש שאפילו אם ניתן לה ממון זה ע"מ שאין לבעלה רשות בו, מכיון שמתה יורשה בעלה, שהבעל יורש את אשתו. והילכך יחזיר לבעלה. קבל מן העבד יחזיר לעבד. פירוש לפי שיש לומר גם בזה שמא אדם הפקיד אצלו, ואינו שלו כדי שיזכה בו רבו. מת יחזיר לרבו. דמסתמא כל מה שקנה עבד קנה רבו. וה"ה אם נשתחרר ואח"כ מת שיחזיר לרבו. אבל אם נתגרשה האשה ואחר כך מתה יחזיר ליורשיה. קבל מן התינוק יעשה לו סגולה. פירוש ולא יחזירנו לו שמא יאבד אותו, שהרי אינו יודע לשמרו. מת יחזיר לאביו. או לשאר יורשיו. מאי סגולה רב אמר ס"ת. פירוש ללמוד, הרי הפירות, והקרן קיימת. רב הונא אמר דקלא. פירוש דאכיל מיניה תמרי, והקרן קיימת. אבל עיסקא לא. דחיישינן שמא יאבד ממנו הקרן. וכולן שאמרו בשעת מיתתן של פלוני הם. פירוש אלו הפקדונות של פלוני הם. יעשה כפירושן. פירוש יעשה הנפקד כפירושן ויתננו לאותו פלוני שאמרו. ואיכא דאמרי יעשה פירוש לפירושן. פירוש כלומר יבדוק ויחקור על הדבר, אם מצא שיש רגלים לדבר, ינתן לאותו פלוני. ואם לאו, חיישינן שמא להבריח אותו מבעלה כדי שלא יירש אותן ממנה הוא שאמרה כך. ודוקא שאמרה בשעת מיתתה, לפי שכיון שמתה זכה הבעל בירושתה, ונמצא זה שהוא נותן הפקדון לאותו פלוני, מרשות הבעל הוא מוציאו, ולפיכך לא יתננו לאותו פלוני עד שיבדוק ויפשפש, הואיל ויש לומר שמא שיקרה ולסלוקי ירושתו מאותו דבר הוא שכיוונה. אבל בחייה (מכי) [מכדי] קתני יחזיר לאשה, כשתתן האשה אותו פקדון לאותו פלוני אין לבעל לערער עליה בכך, שהרי היא עצמה הנותנת אותו, לא הבעל, וה"ה נמי לעבד ולקטן. פירוש אחר, ואיכא דאמרי יעשה פירוש לפירושן, פירוש שיאמר בנפשו שמא אין הפקדון לאותו פלוני אלא של בעלים שלהם הוא. ומתוך בושה אין רוצין לומר שהוא של בעליהן דלא ליתחזקי בגזלנים וגנבים. הלכך יחזירו לבעליהן ולא לאותו פלוני.
[לשון רי"ף מיבמות קט"ו ע"ב] א"ל הב לי שומשמאי. פירוש א"ל המפקיד תן לי שומשמאי. א"ל והא כן וכן הויין ובחביתא רמיין. א"ל המפקיד והא כן וכן מדות היו ובחביתא זו היו. והני אחריני נינהו. פירוש ושלי הם. מי חיישינן שמא פינן. פירוש שמא נתן השומשמין לבעליהן, והני דידיה נינהו, ולא חיישינן לסימנין. רב יימר אמר חיישינן. פירוש ונותנין אותן לתובע שנתן סימנין בשבועתו. ורבינא אמר חיישינן שמא פינן. ולבעל הבית הם בשבועתו. כי א"ל החזרתי לך נמי מהימן. ולא מצי למימר ליה שטרך בידי מאי בעי. ואידי ואידי בשבועה חמורה, דמנקטינן ליה חפצא בידיה.
